סה"כ צפיות בדף

‏הצגת רשומות עם תוויות שבועות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שבועות. הצג את כל הרשומות

26. יום של מסיבת הפתעה ועוגת גבינה אפויה...


אחת האמהות עדכנה אותי שילדי הכיתה של הבכור, מתכננים מסיבת הפתעה לו ולעוד חבר שעוזב השנה. 
הבכור אוהב עוגת גבינה אפויה, התנדבתי להכין אותה, וגם עוגת שוקולד כמובן.

היום התחיל בשעה 7:00 כשקמתי לארגן את הילדים. 
מ-8:00 עד 10:15 מסיבת סיום בגן של האמצעי.
עליתי הביתה שמחה וטובת לב עם הקטן + האמצעי שרצה לחזור איתי. 
פתאום נזכרתי שקבעתי משהו לשעה 10:00 אז ירדתי שוב עם שניהם בהיסטריה.  
התעכבתי שם עד שעה 12:00
 
חזרתי הביתה חסרת נשימה והתחלתי עם עוגת הגבינה כדי שתספיק להתקרר עד אחה״צ. 





בהתחלה לא היה ברור לי אם לקטן יש תור לטיפת חלב ב-20 או ב-26 לחודש. 
כמובן שהתקשרתי יומיים קודם לוודא, כי ידעתי שלפי השעה, לא אספיק בגלל מסיבת הסיום. 
האחות השנייה ענתה לי, היא רואה שהתור שלנו ב-20 לחודש ולא כדאי לפספס כי הוא צריך לעבור חיסון.
דחתה לי אותו לשעה 13:30. 
תוך כדי שהעוגה בתנור, יצאתי לטיפת חלב. 
אחת לפניי ציינה שגם היא מוזמנת לאותה שעה.

עדי תנשמי, יום ארוך לפנייך, חבל על העצבים. 

אחריה נכנסתי לאחות שלנו שמסתכלת עליי בפליאה ואומרת שבכלל אין לי תור היום. 
מ׳זתומרת?! 
אני מספרת לה את השתלשלות העניינים ואז נפל לי האסימון. 
סובבתי את היומן שלה ודילגתי ל-26. 
הנה אני שם, רשומה כל-כך יפה לבדיקת מעקב בלבד...

בכל זאת קיבלה אותי, בשעה 14:50 חוזרים שוב הביתה. 
צריך גם להאכיל את הילדים ומקלחות...
בין לבין, עוגת השוקולד כבר בתנור.  

קבעתי עם האמא השנייה ב- 18:00 שהילדים ייפגשו כביכול, לתכנן פעילות כיתתית בגלל שהם עוזבים.
הצענו להם להיפגש בגינה. 
המבצע הוכתר בהצלחה! 

כשנכנסנו לגינה, הילדים זיהו כמה אמהות מהכיתה באופק,
לקח לנו כמה שניות לשכנע אותם לראות מה קורה שם. 
כמה צעדים ופתאום יצא נחיל ילדים מהרחבה שמאחורי השיחים בקריאה: 
הפתעה!!!!

מרב התרגשות הם גם התחילו לשיר היום יום הולדת,
אבל לא נראה לי שהם שמו לב בכלל. 

הבכור והשני היו בשוק. 
כל הגינה עם שלטים, חבר מהכיתה כתב והלחין שיר, ניגן בגיטרה
עם חלק מילדי הכיתה ששרו להם, שיחקו באמת או חובה וגם המחנכת שלהם הגיעה ובירכה אותם בדרכם החדשה. 



השולחן היה עמוס במטעמים והנה הזדמנות נוספת עבורי -

תודה לילדי כיתה ד׳1 המקסימים שהגו את הרעיון,
לוועד המדהים שדאג לחבר את כל הקצוות, 
ולאמהות/חברות
שעם חלקן התחברתי ב-4 שנים האחרונות
וחלקן עוד מלוות אותי מתקופת הגן.





נכנסתי הביתה בשעה 21:00

למחרת, על הבוקר, גיסתי ואני יצאנו עם הילדים להיכרות עם המנהלת החדשה, בביה״ס החדש ולראשונה, סופסוף, גם ראו את הבית החדש.  

לחיי התחלות חדשות! 

משם חזרתי היישר לניקיונות שישי,
תודה לאל שאוכלים בערב אצל ההורים... 



אז עוגת הגבינה נחלה הצלחה והשביעו אותי שארשום את המתכון.
היות והיא נגמרה כהרף עין, נאלצתי (אוי-יואי-יואי...) להכין חדשה, לפחות שתהיה איזו תמונה... משהו... 

עוגת גבינה אפויה: 
  • מחממים תנור לחום גבוה (שלי מגיע עד 280)
מערבבים בקערה עד לבלילה אחידה:                                                        
  • חצי קילו גבינה (אני משתמשת ב- 5%) 
  • 5 חלמונים (במידה ומשתמשים ב-XL, אפשר לצמצם ל-4) 
  • 4 כפות אינסטנט פודינג וניל
  • 4 כפות גדושות של קורנפלור
  • 2 שקיות סוכר וניל
בקערה נפרדת מקציפים:
  • 5 חלבונים
  • 3/4 כוס סוכר עד לקצף יציב 
מוסיפים את הקצף בהדרגה לבלילה של הגבינות, בתנועות קיפול, עד לבלילה אחידה ואוורירית ושופכים לתבנית. 

את התבנית עם הבלילה מניחים בתוך תבנית נוספת, גדולה יותר, ששפכנו לתוכה 4 כוסות מים רותחים.
(מנסיון, זה הזמן לעדכן אתכם - לא לפתוח את התנור בשום מצב!!!)
מכניסים לתנור ל- 8-9 דקות עד לקבלת צבע שחום ואז מורידים ל- 180 מעלות ל- 35 דקות. 
מכבים את התנור ומשאירים את העוגה לעוד 30 דקות
(ועכשיו אני רצינית - תתאפקו 30 דקות ואל תפתחו את התנור!!!!) 
יוצאת עוגה טעימה ואוורירית!

במידה ורוצים אותה יותר חגיגית: 
  • מקציפים שמנת מתוקה
  • 3/4 כוס חלב
  • את האינסטנט פודינג שנותר לנו  
מצפים את העוגה, ניתן לקשט עם מעט קינמון או שוקולד מגורר. 


מפאת בעיות טכניות, 
מחכה לכם בפייסבוק, (ואפשר גם ממש כאן, למטה) תספרו איך יצא, תגובה זו לא מילה רעה...  

25.סופ"ש של יום הולדת ואמא כמעט מפורקת..

האמצעי נולד חצי שעה לפני תאריך יום הנישואין שלנו. הוא חגג יום הולדת 6 בערב שבועות.



תמיד הרגשנו צורך לפצות אותו 
על כך שאחיו הגדול, ועכשיו גם אחיו התינוק,
נולדו ב'יומולדת' של אמא והוא לא..
הייתה תקופה שניסה לשכנע את עצמו שהוא חוגג יומולדת עם אבא, אבל מהר מאוד הוא הבין שהוא היחיד שתקוע באמצע השנה וכל השאר בתחילתה.. 






  • אז כמובן שבתור פריקית של שבועות, התנדבתי גם אני להכין מטעמים לשולחן. 
  • וכמובן שבתור אחת עם זיכרון של דג (3 שניות או משהו כזה..?) אני דואגת להכין לעצמי כל הזמן רשימות כדי לא לשכוח. 
  • וכמובן שבתור אחת שניקתה את הבית, החזיקה את הפתק של הגננת לחגיגה בגן בשישי בבוקר (עם רשימת כיבוד שלא הייתה מביישת את לשכת רוה"מ - מה קרה לביסלי/במבה/וופלים..?!) והחליטה להניח אותו ב"מקום שאני אזכור איפה שמתי". נעלמו עקבותיו מאז. 
  • וכמובן שבאותו שבוע הילדים היו בחופש ובחמישי הייתי כבר חייבת לצאת לקניות, אז הילדים ואני הכנו רשימת קניות (הפעלה של בין 10 דקות לשעה -תלוי בסבלנות ובהיענות- תוך כדי פנטומימה לנחש איזה מוצר לרשום, מתחיל באות-נגמר באות, להריץ אותם: תוך דקה, תבדוק אם יש/נגמר/עומד להיגמר וכו'), על הדרך לקחתי אותם לשטוף את האוטו (3 ב-1 - גם בילוי זול יחסית של 15 ש"ח, גם הילדים באקסטזה, וגם יצאתי עם אוטו נקי!!)
  • וכמובן שלא לקחתי איתי את הרשימה. ומי שיוצא לעשות קניות עם שלושה בנים יודע, שגם אם לא הייתה לך הפרעת קשב וריכוז עד עכשיו, קיבלת אחת. ובגדול. 
  • אז כמובן שחצי ממה שהייתי צריכה לקנות, שכחתי. 
  • כמובן שבערב, הילדים רצו ללכת לקניון. נכנסנו שוב לסופר כי נזכרתי בעוד כמה דברים ולא רציתי לאבד את המומנטום. כשחזרתי, הכנתי עוגה לגן. 
  • וכמובן שבשישי אחרי המסיבה בגן, עוד עשיתי סיבוב בעיר להשלמות. רק ששוב שכחתי את הרשימה.
  • וכמובן שבאותו שישי גם יצא שאכלנו ארוחת ערב בבית, ובשישי לא מוותרים על שניצלים לילדים ומרק תימני. 
  • כמובן שמרק לא מספיק ואני עם השיגעונות שלי, החלטתי להכין פטריות ממולאות בבשר ומקלובה. איזה וואג'רס.. (אבל שווה לגמרי!)
  • וכמובן שהאמצעי החליט שאחרי שחגגנו עם צד הכלה בשבועות, חוגגים בשבת עם צד החתן אצלנו בבית. 
  • וכמובן שכשאני מארחת, אני יוצאת מכלל פרופורציות. לאו דווקא שלא יחסר אלא שיהיה מגוון, שכולם יוכלו למצוא משהו לאכול. 
  • וכמובן שבגלל שלא לקחתי את הרשימה להשלמות, אז החתיך (שאני חייבת לציין, תפקד באופן יוצא מן הכלל, נתן לי את האפשרות להסתגר במטבח ושיתף פעולה עם כל הגחמות שלי..) יצא ל-AM:PM אחרי ארוחת שישי כדי להשלים לי דברים באופן סופי ומוחלט.  
         טוב, זה כי הוא לקח את הרשימה....   




    כשהבכור היה בן 8, הוא ביקש עוגה של ג'יידן (האדום) מהפאוור ריינג'רס. הכנתי לו עוגה גדולה לבסיס, עוגה קטנה שחתכתי והנחתי למעלה, ועם חמצוצים שרטטתי את הסמל המבוקש. 
    הגיע תור האמצעי והשנה ביקש לגן עוגה של מייק (הירוק).
    אחרי משא ומתן מפרך, הוא הבין שאני לא שולחת אותו לגן עם עוגה של 2 קומות, אבל אצא מגדרי כדי שיבינו שזה הסמל של מייק. 
    הילדים שאגו כשהגננת שאלה מה מסמלת הצורה שעל העוגה. 



    אני מכינה את עוגת השוקולית הרגילה שלי, עם ציפוי שוקולד, אפשר להשתמש בכל עוגה לטעמכם. 
    את הסימונים שוב הכנתי מחמצוצים.
    עכשיו לחומר הירוק הזה. אצלי לא אוהבים קוקוס (הבחירה הראשונה שלי). 
    על כוס סוכר הוספתי 2 כפיות של צבע מאכל נוזלי, הכנסתי לתנור (חום בינוני) ל- 10 דקות בערך. התערובת נוזלית, נותנים לה להתקרר.
    לאחר שהסוכר מתקשה, מגרדים אותו עד שמתקבלים פירורי סוכר צבעוניים. (נצנצים אכילים!)




    וכך יצא שלחגיגה בשבת החלטתי להכין עוגת חוף ים שלא הזדמן לי להכין ל'יומולדתים' שלנו.
    כמובן שמטריות קניתי כבר ליתר ביטחון, מרגע שראיתי אותם בחנות (כשבועיים אחרי הלידה...). 
    מחמצוצים הכנתי מגבות, סוכריות גומי כיכבו כגלגלי ים וכרישון במים, דגי זהב משוקולד שוחים להנאתם ולקחתי משכנתא לקנות מעט אבני שוקולד שאתם תחמתי את אזור ה"לפידים". המים הנעימים מקרם אינסטנט לפי ההוראות והחול מביסקוויטים טחונים.  
    וכן, אני יודעת, כמה צבעי מאכל...
    התדירות שהם מככבים אצלי בבלוג, הינה התדירות שבה אני משתמשת בהם. 



    לשולחן שפתחנו לא הספיקה המפה הסטנדרטית שלי, הגלגלים מסתובבים בראש, אשים סדין.
    איך הייתי מבסוטית כשנתקלתי בסדין הזה, עם דגים וכוכבי הים!!
    ביקשתי מהאמצעי שיפזר על השולחן את כל בובות חיות המים שלו. 


    -"מה, גם את לארי הלובסטר?"
    -"כן, למה לא?" אני זרמתי.
    גיסתי, נראה לי, קצת פחות..... 

    אז היו 2 פשטידות (אטריות ופטריות)
    ביצים קשות, 
    ירקות אנטיפסטי בתנור עם שמן זית ואורגנו טרי,
    פרוסות בגט עם ריבת בצל (שרקחתי בעצמי) ופרומעז,
    מוס טונה,
    סלטים: ירקות, אבוקדו, סלק,
    בורגול עשבי תיבול וחמוציות,
    שיפודי פרחים ממלפפון, עגבניות שרי וגזר. 
    (ולא זה לא קורצן. זו אני חורצת פסים עם סכין..) 
    מטבלי גבינות ולחם... 


    אוי.. איזה לחם יצא לי.. אליפות!!





    לפני ואחרי האפייה











    הפעם שילבתי בו 3/4 כמות מקמח מלא (הוספתי עוד 1/2-3/4 כוס מים לעומת המתכון הבסיסי) 
    מעט גרעיני חמנייה וזרעי פשתן בפנים. 

    ברגע שהבצק היה מוכן לעיצוב, בנוסף לקמח, פיזרתי מצע של שיבולת שועל, גרעיני חמנייה, זרעי פשתן ו-
    הסטייה האישית שלי... מעט זרעי כוסברה... 
    גלגלתי, התפחתי והמשכתי לפי ההוראות. 

    ואם אחרי המקלובה אמרתי לחתיך שנשאר אוכל ליומיים, הרי שעם אלו שבדיאטה, ואלו ששומרים, והילדים בכלל עושים טובה אם הם אוכלים, אז נשאר אוכל לכל השבוע...