15. חנוכה - אז מה היה לנו..?

הנה אנחנו, עמוק עמוק בתוך החג..
חיכינו בקוצר רוח להדלקת נר ראשון כדי לחגוג עם כל המשפחה, ולא הפרזנו בכלל עם האוכל (והטיגון)... 

הדלקת נר שני

סלטים וטרטור,
לביבות שהילדים אוהבים מהפוסט הקודם - אמא הכינה.
לביבות דומות עם תוספת של בצל מגורד ומעט קמח - סבתא הכינה.
לביבות מפירה תפו"א - גם סבתא.
לביבות תרד של ניקי - אמא אפתה בלי הגבנ"צ בשביל אחותי. 
לביבות בטטה של ניקי - גם אפויות, מככבות אצלי במטבח.

ניסיון של אמא להכין סופגניות, 
(כמובן שזרקה עליי את מלאכת הטיגון וזה אחרי שסיימתי את הטיגונים שלי!).

הופתענו עם כיסי-אוויר דווקא בסופגניות הזהובות והיפות (יצאו ממש חלולות..)

ובסופגניות ש"שיזפתי יתר על המידה" התגלתה דחיסות מדויקת של בצק. 
נו שויין..

המטלות שלי: דונאטס עם ציפוי שוקולד וסוכריות, 
וכמובן - ספינג', טבול ומצופה בסוכר. יממממ..

כל המתכונים שהצלחתי למצוא הם על ק"ג קמח.
יש גבול לכמות שאני מוכנה לטגן, וגם עם 2.5 כוסות קמח יצאה לי כמות מאוד מכובדת.
(ועוד זרקנו למחרת כי כבר לא טעים..)

חומרים:
2.5 כוסות קמח 
1.5 כוסות מים
2 כפות סוכר
כפית מלח
כפית שמרים יבשים
(שמן לטיגון / סוכר או אבקת סוכר לציפוי)

מערבבים את כל החומרים של הבצק, 
מתפיחים עד להכפלה של הבצק. לא יודעת להגיד זמנים, אבל לא פחות משעה.
העיסה נוזלית ודביקה, לא להתבאס. 
מחממים שמן, בידיים משומנות מושכים חתיכת בצק, ועם האצבעות מחוררים באמצע ומכניסים לטיגון עד להזהבה. הטבעות לא יוצאות מושלמות וככה הכי כיף. 
מעבירים למסננת ונייר סופג.
אחרי שמסיימים את הטיגונים, לטבול בסוכר או להגיש עם ריבה בצד. (ועם טאמס לצרבת..)

ויש לי אחלה פעילות להכין עם הילדים בחופשות
עוגיות מזרחיות מכירים? קוראים להם קעקים, כעכים? קעכים?

החתיך:" תאמיני לי, זה יותר טעים מעבדי!" 

בכל מקרה, 
תסלחו לי שלא העליתי תמונות של הילדים אופים על מנת להוכיח שאני באמת מיישמת את מה שאני ממליצה עליו,
תצטרכו פשוט להאמין לי שזו הנגלה השנייה השבוע..

לא חשבתי לפרסם פוסט על עוגיות (בכל זאת, חנוכה..) אבל בנוסף למתכון, יש לנו גם הפעלה לחופש ועוד חטיף לחתיך, שנשכב על הספה עם הצנצנת על הבטן.

אחרי שהיה כל כך כיף, הילדים זרמו איתי עד שאיבדו את הסבלנות (וגם זה בסדר), נותנים להם להמתין ולהמתין ולהמתין עד לצינון מוחלט. 

בעיקרון מכינים את הבצק עם מרגרינה, אבל הפסקתי להשתמש כבר ממזמן והמרתי לשמן.

זה באמת לא (לא ממש בכל אופן) פוגע בפריכות.
אולי ניתן להוריד גם מכמות השמן הזו אבל אישית, לא ניסיתי עדיין. בנגלה הבאה...

לפני האפייה

חומרים:
2.5 כוסות קמח תופח
כפית מלח
3/4 כוס שמן
3/4 כוס מים

לציפוי:
חלבון
שומשום / מלח גס / זעתר וכו'

מערבבים את הכל לבצק (מאוד נוח לעבוד איתו)
יוצרים כדורים בגודל של אגוז קטן
מגלגלים כל כדור ל'נחש' ומצמידים את הקצוות לטבעת. 
פה יש 2 אופציות, 
לסדר את כל הטבעות בתבנית ובסוף להבריש עם החלבון ולפזר שומשום מלמעלה או-
לבצע בסרט נע- גלגול, הצמדת קצוות, טבילה בחלבון, טבילה בשומשום ולסדר בתבנית. 

 
היות וזו נגלה שנייה, הפעם עשיתי את אופציה א'. 
על חום של 180 מעלות, תנור שחומם מראש. 

אחרי 27-30 דקות בודקים שהזהיבו,
מנמיכים את החום ומשאירים לעוד 15-20 דקות. 

החתיך ישר התנדב לבדוק אם זה מספיק אפוי, לכי תסבירי לו שהן עוד אמורות להצטנן באופן מוחלט כדי לקבל את הפריכות הזאת שלהן,
כבר לא היה עם מי לדבר.. 
הכעכ הבוער לא הבין מאיפה זה בא לו. 


התלבטתי אם לצלם ישר או לחכות לבוקר.  
הספקתי להציל כמה...

בין לבין, 
הילדים צבעו חנוכיות מגבס (שוב גואש וכל הוואג'רס) עוד יום הפעלה עבר כמתוכנן. 
הגיעה אלינו חברה מהגן של האמצעי אז הכנתי עוגת שוקולד.

(מה שהתברר כמיותר מכיוון שהיא לא חוסלה כצפוי כי החתיך היה עסוק עם העוגיות המזרחיות.) 
לשמחתי, אני ידועה בכושר אלתור וגם העוגה המסכנה שינתה את יעודה והנה, 
עוד הפעלה - כדורי שוקולד..!!

פוררתי את העוגה (נשארה לי חצי תבנית מלבנית-בינונית)

חיממתי במיקרו חפיסת שוקולד עם 3/4 כוס חלב

ערבבתי את שניהם לעיסה, כדררנו וטבלנו.

 יותר פשוט וחסכוני מזה? לא נראה לי. 

הייתי יכולה לשבת עוד שעות מול המחשב, אבל בכל זאת, חופשת חנוכה והילדים בבית. 

חג שמח לכולם!!

14. אמי אפתה (?) לביבה לי..

רוב הסיכויים שאם זה יהיה תלוי באמא שלי, הלביבה שלי באמת תהיה אפויה.
מזלי שחנוכה מגיע רק פעם בשנה אז אם כבר לביבה, אשקיע בטיגון.
(שטיגון אגב, זה הדבר היחיד שאני שונאת במטבח!)

איזה כיף!!! אני מתה על חנוכה!
בחוץ מחשיך מוקדם ויש ממש צינה בערבים, רק מחפשים תירוץ להישאר בבית, ובדיוק אז חנוכה מגיע!
יש כל כך הרבה דברים אפשר לעשות כדי להפעיל את הילדים, עם השקעה מינימלית וללא צורך ב-OVER יצירתיות.

השבוע קניתי להם אריזה של 8 סביבוני עץ קטנים (בעלות של שקל, כן?)
הוצאנו את ארגז היצירה (בעיקרון, כל השאריות - שאריות בדים, מגני דוד ודגלונים מיום העצמאות, מדבקות, נצנצים מהתקופה של הציפורניים, מלא צבעי אקריל, צבעי גואש, מכחולים ו.. נו הבנתם כבר..)


אפשר גם להוציא להם כמה סוגים של קטניות להדבקה - עדשים כתומות,חיטה, אורז, (פסטה ושקדי מרק..) 

התמונות האלה משנה שעברה, השנה התעצלתי (...) וקניתי חנוכיות מגבס.
(5 ש"ח כל אחת, עדיין לא הוצאתי שוב את הגואש, בקרוב תבינו למה אני דוחה את הקץ.) 

תוך כדי, מעבירים את הזמן במשחקי מילים ואותיות. 
האמצעי בגן חובה והוא בתקופת סקרנות שלא נגמרת.
כמה הוא גאה כשהוא מצליח לאיית מילה.
או כשהקשקושים השחורים האלה מתחילים להיראות לו הגיוניים והוא ממש מצליח להבין ולקרוא אותם.
הגדול לוקח ברצינות את תפקיד האח הגדול וישר זורם ומתחיל לזרוק לו מילים לאיית.
זה כיף לאתגר גם את הגדול כשאת זורקת לו מילה כמו ארכיטקטורה והוא מצליח לאיית אותה בקלות.
(טוב, הוא התבלבל רק פעם אחת אבל קלט בעצמו והתחיל מהתחלה...)

אז התיישבנו השבוע עם הסביבונים, אחרי שהילדים צבעו, הדביקו, סובבו, שיחקו, טינפו והרגשתי שמיצו,
הוצאתי את המברג, חוררתי אותם, השחלתי חוט, בין לבין השחלתי חרוזים ויצא לנו מובייל יפהפה.

התחלנו עם טושים, עברנו למדבקות וכחול לבן, סיימנו עם זירת פשע ציונית-פטריוטית של CSI
(וזו הסיבה שבגינה אני דוחה את הקץ..)

השבוע  שלחנו את האמצעי לגן עם פומפייה. 
הוא חזר מאוד נרגש וסיפר שהם גירדו תפו"א ואכלו לביבה "וזה היה ממש ט-עים!!".

אז צירפתי מתכון ללביבה של עדי לוי(בה)

גירדנו 4 תפו"א במגרדת הגסה, סחטנו, 
2 ביצים
1.5 כפיות מלח 
פלפל שחור לפי הטעם
והסטייה הקטנה שלי, אני מוסיפה קורט של סוכר.
לדעתי הסוכר מדגיש את המתיקות של התפו"א או שזה פסיכולוגית בגלל "לביבה חמה ומתוקה", בכל מקרה, לא חובה. 




מערבבים הכל, 
מחממים שמן במחבת, אני מכינה כל לביבה בכמות של כף גדושה, עם הכף אני משטחת את הלביבה על מנת שלא תצא עבה מדי (רוב הסיכויים שהלביבה תישרף ובפנים התפו"א עוד יישאר קשה).
מטגנים ומספיגים.
הבכור כל רגע בא להתעניין "אז איך הולך לך עם הלביבות המעולות שלך....?"
למד להתחנף, רק ככה יקבל ראשון לביבה מהמחבת..

וכל הקצוות כמו קרני צ'יפס פריכים...

בדרך כלל אני מגישה עם טַרַטוֹר. 
(סוג של מרק בולגרי, בעיקרון של צזיקי: יוגורט, מלפפון ירוק חתוך לקוביות, שום כתוש לפי הטעם, שמיר- לא חובה, מלח-פלפל. אני אוהבת מדי פעם גם להחליף את היוגורט בשמנת 9%)

הלביבות נחלו הצלחה (כמו בכל שנה) 
ובכל שנה את אומרת לעצמך:
"איזה כיף שטעים להם, יש לי אחלה פתרון לתוספת לארוחת צהריים"!





ושנייה אחרי חנוכה את לא יכולה לראות יותר טיגונים.
וגם ככה את לא סובלת את הסירחון הזה.
ומי יטגן עכשיו תפו"א שאפילו שניצלים ביתיים הפסקתי לטגן?

וככה חוזר חלילה, שנה אחרי שנה. 

עוד צפוי לנו השבוע:

• פעילות הורים-ילדים אצל הורה מארח - הגן של האמצעי

(כל הבנות ישבו לצייר, לגזור ולהדביק צורות של כדי שמן, חנוכיות וסביבונים, 
רוב הבנים היו עסוקים בלהרוס את הבית המארח.)

• יום הורים אצל הגדול

(המורה סיפרה שהמורות מאוהבות בבכור ומבחינתן כל בוקר חיבוק ונשיקה ממנו,
והנה החתיך טופח לעצמו על השכם..
רק מה? עדיין מתקשה עם לוח הכפל אז אעדכן בהמשך איך טיפלנו בנושא.) 

• מסיבת חנוכה בגן
• לצבוע חנוכיות גבס
• להתחיל לעבוד על הספינג'

(בקצב הזה בקרוב פוסט: איך להוריד את כל המשקל שהעלית בחופשת הלידה!!)

ואם לא יהיו עוד מסיבות הפתעה לילדים בכיתה של הגדול אז אוציא להם גבס - אין מנוס..

אגב מסיבות הפתעה, 
טרנד חדש - מסיבות הפתעה לבנים בכיתה ורק הבנים מוזמנים. 
השבוע היו לנו 2. 
ביומולדת הראשון האמא התקשרה ב- 8:30 של אותו היום, בדיוק שחזרתי מהגן, אז עשיתי סיבוב פרסה והלכתי לקנות מתנה. 
ביומולדת השני (יומיים אח"כ), האמא שלחה SMS ב- 9:30 של אותו היום, כשהגדול חזר מביה"ס כבר שלחתי אותו לבד לקנות מתנה. 
אני מבינה שאתם עושים הפתעה לילדים שלכם, אבל למה להפתיע גם אותנו? 
תנו יום יומיים קודם. לא נגלה להם. באמת.  

אשתדל להוציא חלק ב' לפני שייגמר החג כי הראש קודח מרעיונות ומתכונים וחופשת חנוכה לפנינו...
בהצלחה.