סה"כ צפיות בדף

23. עבדים היינו...?

פסח מציץ לו מעבר לפינה.. ממש..
רק מהעובדה שהילדים כבר בחופשה, פסח נחת לי ב-בום מול הפרצוף...
אני אמורה להבריק את הבית עם שלושה בנדיטים שצריך להעסיק ולהאכיל? היינו ונשארנו עבדים.


עם האמצעי סיירנו בכפר חב״ד במסגרת הגן.

צפינו באופן ההכנה של מצות שמורות, אחר כך נתנו לנו להכין מצות לבד וצפייה בסרט.
המדריך שלנו התגאה בכך שהמאפייה שלהם גדולה מאוד ומונה 75 איש.
נו בטח, מצה חייבת להיות מוכנה תוך 18 דקות, הכל חייב להיות סטרילי כי חלילה שגרגר קמח יתפח תוך כדי, אז הם עובדים בשני צוותים שמתחלפים אחרי כל סבב ומנקים את העמדה, וזה אחרי שרשרת חיול מרשימה של 6 תחנות (בחלקן תפקידים הזויים לגמרי).
לאחר כל סבב כמובן מגיע המשגיח. 
ואז המשגיח של המשגיח...

אתם מבינים? בני ישראל היו צריכים לברוח בהיסטריה מהחיים שלהם, מהאוהל שלהם, לארגן את הילדים, את הכבש וכל זה..
אין זמן להתפיח בצק, יש להם רק 18 דקות אז מי לעזאזל החליט שפסח זה הזמן לנקות?
את בורחת מהבית, יוצאת לחופשי, ממש מעניין אותך הפנאלים..

סה״כ היה מצחיק. האמצעי שיחק קצת עם הבצק ואז דחף לי אותו ליד.
תוך כדי הליכה פיסלתי פרח עם גבעול.
מיד חטף לי מהיד עם עיניים נוצצות והלך ליחצ״ן את אמא שלו. חיים שלי. 

השבוע עברנו ליד חצר השכנים שמלאה בסביונים סבא.
הבכור אמר לי שהוא הביע משאלה מאוד מתחשבת ומרגשת.
הוא ביקש שכל מי שמת, יחיה וככה אף אחד לא יהיה עצוב.
-"זה באמת מאוד מרגש. וגם מאוד מתחשב ואני גאה בך.
אתה יודע אבל, שיש משאלות שלא באמת יכולות להתגשם.." (מנסה להחזיר אותו למציאות..)
-"נו ברוווור.. אאאמא."

האמצעי הביע משאלה שאני אהיה מקצוענית.
-"מקצוענית במה?!" (גאה שעוד לא בכיתה א' וכבר יודע איזו אשת אשכולות אמא שלו...?)
-"בזה שאת אמא שלנו, שאת עובדת עבודות פרך."
-"עבודות פרך? מה זה אומר?" צחקנו.
-"כן, עם התינוק ואיתנו והכל. את עובדת מאוד קשה אז אני ביקשתי שתהיי מקצוענית."
הודתי לו.
עדיין לא החלטתי אם להתרגש או להיעלב מזה שהוא מאחל לי להתמקצע בתור אמא...

התנדבתי להכין לאמצעי פשטידת תירס למסיבת אביב ליום שישי לגן.
החלטתי להפתיע אותו והכנתי 24 ביצים קשות צבועות בצבעי מאכל טבעיים לגמרי.

לצבעי מאכל: 
(סיר קטן עם מים לכל צבע)
אדום-סלק בינוני חתוך גס(מבושל או לא)
צהוב-2 כפות כורכום
חום-2 כפות תה, עדיף עלים (השתמשתי בארלגריי) אפשר גם להשתמש בקפה שחור
כחול-4-5 עלים של כרוב סגול חתוך גס

מרתיחים ומשאירים על אש בינונית נמוכה






אחרי שבישלנו את הביצים,
נותנים מכה לקליפה ומגלגלים על השיש כדי ליצור פיצוצים.











עבדתי מהר בלי לחשוב יותר מדי, עוד כשהביצים היו חמות, פירקתי את הקליפה, ישר הוספתי לסירים והורדתי מהאש.
היות ולא היו לי עוד סירים פנויים, את התה עשיתי בנגלה שניה, אחרי שהביצים התקררו. (לפני שהוכנסו לסיר עם התה)







התה תפס את צבע הכי חזק, לא יודעת אם בגלל התמצית עצמה אבל פעם הבאה אנסה לקרר אותן קודם.
איך הוא שמח כשהוא התעורר בבוקר...








אחר הצהריים של אותו יום חמישי, כבר הייתי אחרי קניות.
הבכור נזכר להגיד לי שהוא התנדב בשמי להכין פשטידת אטריות וגבינה, הם עושים בביה״ס סדר פסח.
אמרתי לו שמזל שהוא נזכר ולא חיכה לעדכן אותי בבוקר.
הבדיחה הייתה על חשבוני כשבבוקר הוא שאל אותי אם הכל מוכן.
-בוודאי! 
מצביעה לו על הפשטידות, החולצה הלבנה, הכיפה..
הוא בוהה בי.

-"אבל איפה הביצה, התפו״א והחסה....?"





בימים אלו ממש עברתי את ה- 5000 כניסות לבלוג. 
אני מאד נהנית ליצור, לבשל, לאפות ולכתוב על זה. 
ואני שמחה עוד יותר לקרוא ולשמוע את דעתכם. 
אז בבקשה...

חג אביב שמח ותודה רבה! 
עדי.



4 תגובות:

  1. נהדר

    דפנה תנעמי

    השבמחק
  2. עדי אני כל כך נהנית לקרוא אותך. הכתיבה שלך פשוט נהדרת.
    רעיון הביצים נדיר! אהבתי ממש.
    שרון ערוסי

    השבמחק
  3. מעלה על פניי חיוך בכל פעם מחדש..
    חג שמח חמודה!
    שרלי יצחק (מלאכי)

    השבמחק
  4. כל פעם נדהם מחדש!! מהיצירתיות שלך !! גאה בך

    אבא

    השבמחק