סה"כ צפיות בדף

22. ליצן קטן שלי, אולי תרקוד איתי? חלק ב'- פוסט לפליקס

הפסקנו את הפוסט הקודם בכך שהוחלט לתפור לאמצעי תחפושת של אריה.
הבכור החליט ללכת על הרעיון של המורה.
מיד צוירו והודבקו זוג עיניים לווסט ישן מתיק התחפושות, עניבה קטנה, תיק יד ומשקפי חנון (10 ש"ח). 

רצתי לחנות מבעוד מועד ורכשתי:
2 מטר בד חום חד-פעמי (6 ש"ח)
2 חבילות צמר (כתום וחום, 10 ש"ח לאחד)
4 חוטי נוצות, גם כתום וחום (8 ש"ח)
חבילה של סט מחטים (15 ש"ח)
שיניים של ערפד (1 ש"ח)
אודם צהוב, כתום ולבן (3 ש"ח)

הבד החום נראה לי כהה מדי, אז קניתי בסופר מפה חד פעמית בצבע בז' בנוסף (7 ש"ח)
גומי למכנסיים (5 ש"ח)
לרעמה פירקתי מסכה ישנה של מפלצת אז נשארתי עם בד פרווה שכבר קיבל צורה חלקית של ראש. 

סה"כ לתחפושת: 65 ש"ח. (ושימו לב שהוספתי את המחטים, כן?) 
מחיר לשעת עבודה: נרשמו בערך 3 לילות לבנים.
(כי בכל זאת, עם תינוק בבית אי אפשר באמת להתקדם במהלך היום..)
האושר של האמצעי: בלתי ניתן לתמחור!

אחרי שראיתי שיוצא כהה מדי, והפרווה מהצמר לא הסתדרה לי כמו שראיתי בדמיון, די התייאשתי.  
לא אהבתי בכלל.
נזכרתי שיש לי שני אוברולים לגדולים (סליפרים, עם רגליות), כחול וצהוב.
(איפה הצהוב הזה היה כשחיפשתי תחפושת ל- ללה..?)
היה עליו קצת קטן, אני חכמולוגית גדולה, "אוריד לו את הרגליות ואעשה מהם אוזניים." 
התחלתי לגזור. 
מצמידה 2 רצועות בד חום, מעליהם 2 רצועות בד בז'.
מעל הכל חוט נוצות, תופרת לרגל ראשונה. 
יצא מדליק. 
רגל שנייה, אותו סיפור, תופרת.
רואה שהתבלבלתי בכיוון של התפירה והבד החום מלמעלה. 
מקללת בשקט דקה וחצי. 
פורמת. 
תופרת שוב כמו שצריך וקוראת לאמצעי למדוד. 
כפי שציינתי - חכמולוגית.
בגלל שגזרתי את הרגליות, אין מה שייתן קונטרה וימתח את הבד, 
האוברול מגיע לו עד הברכיים. 
שולחת את האמצעי חזרה לחדר ומקללת בשקט, הפעם כשתי דקות. 
הרגליות נתפרו כאוזניים. 

אין ברירה, 
חזרנו לבד החום.
פורמת את הצמר, קלטתי את הרעיון של הרצועות מהבד, רצה עם החומר. 
רק בלילה שלפני, סיימתי עם הרעמה. 
אפילו את הזנב השארתי לבוקר.
איזה אומץ. 






האמצעי כמעט ולא יכל לשבת בסבלנות כשאיפרתי אותו, כשהגיע למראה פתאום השתתק. 





-"אמא, אבל כולם יצחקו עליי" 
-"למה שיצחקו? תראה איזה יופי!"
זרם.
כמובן שרק אחרי שכבר היה בגן, נזכרנו שלא לקחנו את השיניים. יופי. 

הבכור הוריד את המשקפיים כבר בדרך. הביך אותו. 
אצל האמצעי התחפושת הייתה הצלחה ואני נרגעתי.
חזרנו למופע בביה"ס אז על הדרך גם הקפצנו לו את השיניים. חייב לתת לחברים מופע שלם. 


הגיע יום ראשון - עדלאידע!
הזמנו את הקולינרים עם שלושת הילדים, אחותי, אחי, גיסתי, ההורים שלה, אחותה, בעלה ושלושת ילדיהם,
אבא ואמא שלי, חברה של אמא, אמאשלאמא, בת דודה של אמא ובעלה, בסוף העדלאידע גם הגיעה חברה של אחותי עם התינוק (איחרה. קורה..) אתם נושמים? 
שימו לב! 
יומיים לפני, התקשרה אליי בעלת הבית שלנו. שאלה אם יש תכניות.
אמרתי לה שבאים אורחים לצפות בעדלאידע. 
-"אם יסתדר לנו להגיע, אפשר לבוא?" 
גריאטרים, הרחובות חסומים כמעט מהבוקר, איפה ימצאו חניה? 
וגם אם כן, עד שיגיעו ברגל?
וגם אם כן, אח"כ יעלו 3 קומות? 
לא התחשק לי להיכנס לוויכוחים. בטח, תבואו. גולת הכותרת: הם באו. 
הייתי בשוק. 
מזלם שהם לא הפריעו.
התיישבו ליד אמאשלאמא שהייתה נשואה לבולגרי וכך ישבו לחפור אחד לשני לשלישי. 

אז חוץ מהעדלאידע, שתינו הרבה קפה, הכנתי עוגיות ועוגת תפוחים שלא תיאמן כמה היא קלה להכנה.
הבולגרית החליטה שאני צריכה לפתוח קונדיטוריה.
חכמה גדולה, בשביל שתבואי להתנחל לי שם..? לא תודה.
הבכור ביקש פאי תפוחים. ראה בטלוויזיה.
ידעתי שלא יהיה לו טעים אבל מיד עלה לי טעם ילדות של העוגה שאמא הייתה מכינה. 
בתור ילדה, 
לא יכולתי לסבול את טעם התפוחים המבושלים עם הקינמון למרות שאהבתי תפוחים. וקינמון. 
הייתי אוכלת את הקצף מלמעלה ואת התחתית בלבד. 
כשגדלתי למדתי להעריך גם את התפוחים. 
הבכור - כמו אמא שלו - התיישב עם קערה מלאה בקליפות. 


עוגת תפוחים:


לבצק:
4 כפות סוכר
100 ג' מרגרינה (אני החלפתי לחצי כוס שמן)
3 חלמונים (צהוב)
2 סוכר וניל
1.5 כוסות קמח תופח





למלית: 
1.5 ק"ג תפוחי גרנד (ירוקים חמוצים) 
קלופים, פרוסים דק או מגוררים גס (או כמוני - גם וגם) בפומפיה או במעבד מזון.  
4 כפות סוכר
כף מים
חצי כפית קינמון

לקצף:
3 חלבונים (לבן)
3 כפות סוכר

אופן הכנה: 
מחממים תנור 180 מעלות. 
מערבבים את חומרי הבצק, מרפדים תבנית אפיה 
(השתמשתי בעגולה. יותר חגיגית..),
מחוררים קצת עם מזלג. 
אופים כ- 10-15 דקות עד להזהבה, מוציאים ומצננים. 

בינתיים,
מבשלים את התפוחים בסיר עם הסוכר והמים עד לריכוך (גם כ- 10 דקות). 
בגלל שהחתיך לא יכול לסבול קינמון, אני מוסיפה אותו ממש בשנייה האחרונה.
(למדתי לצמצם ריחות במטבח למינימום כי אחרת הוא לא מפסיק לעבור לידי עם קולות הקאה..)

לשפוך על הבצק האפוי. 

מקציפים את החלבונים.
את הסוכר להוסיף רק אחרי הקצפה ראשונית, עד לקצף יציב. 
מורחים מעל התפוחים ולתנור 10 דקות נוספות עד להזהבה. 

מצננים. 

כמובן שהילדים עיקמו פרצוף ולא אכלו, לא נורא.
כשיגדלו ילמדו להעריך. בכל מקרה, נשארה לי בדיוק פרוסה וחצי שנהניתי ממנה למחרת. 
זהו. פורים נגמר ואני גאה!
התחפושת החזיקה מעמד, שרדה את כל פעילויות פורים והוכנסה לארגז התחפושות. 
אבל אין זמן לנוח.
פסח מתקרב... עבדים עודנו... 






ביקשתי רשות מאמא לפרסם את המתכון של העוגה,
התרגשתי כשהיא סיפרה לי שפליקס מאוד אהב את העוגה הזאת.
הוא אמר שהיא מזכירה לו את הבית.  
פליקס עבד צמוד לאבא מעל 20 שנה. 
לפני כשבועיים וחצי הוא נפטר במפתיע. 
אני חושבת שמשהו באבא גם מת קצת.
הוא חסר לו מאוד. 
אז פליקס, 
אני מקדישה לך את העוגה ואת הרשומה,
נזכור אותך תמיד, היית ממש חלק מהמשפחה.

עדי. 




אין תגובות:

פרסום תגובה