נעים מאוד - אני עדי ואלו החיים שלי.
בחרתי להתחיל קודם עם הילדים כיוון שברור שהם תופסים את רב המקום בחיים שלי - ו..ששש...זה לא קל :-)הגדול שלי כבר בכיתה ד'.
הבינוני בגן חובה.
הקטן עדיין בפנים - מחכה שינכו לו שליש כדי לצאת על התנהגות טובה.
נכנסתי לחודש תשיעי, אין הרבה מה לעשות עכשיו.
רק לחכות.
המקום המכובד והמקביל (לא השני, חלילה)
הוא הגבר שלצידי, אישי, בן זוגי, בעלי. הוא אוהב לטפוח לעצמו על השכם שהוא הפך אותי לבן אדם.
צחוק-צחוק אבל הרבה דברים הסתדרו בקופסה מאז שנכנס לחיים שלי לפני 11 שנים.
(באסה. מרגישה זקנה פתאום...)
ההורים שלי צעירים, בריאים, עדיין נשואים אחד לשני.
אין ספק שמדובר בשינויי מרענן בתקופה שלנו ומודל שראוי ביותר לחיקוי בכל הנוגע לחיי זוגיות ומשפחה.
אז בהזדמנות זאת: תודה לכם, על האהבה, הסבלנות, על התמיכה, על הדחיפות בנקודות שונות בחיים ועל שסבלתם אותי בכלל..
יש לי אחות ואח.
אחותי תל אביבית והודית בכל רמ"ח אבריה. יפהפייה! אני מתה עליך אחותי!
(וזה מצחיק להגיד אחרי שלא יכולתי לסבול אותה מרבית מהילדות שלי..)
אחי גאון מחשבים שקורע אותי מצחוק, נשוי למושלמת בנשים.
(לא גיסתי, הלוואי עליי חצי מהסבלנות והחריצות שלך..) וגם אותם אני אוהבת מכל ה-
נראה לי שכיסיתי את המשפחה הקרובה, לא?
אני עדיין לא כל כך יודעת למה הבלוג הזה ישמש.
כל הזמן אומרים לי ש"יש לי פוטנציאל אבל אני לא מממשת אותו", אז החלטתי להתחיל.
שיוביל אותי לאן שיוביל.
ברוכה הבאה לדרך חדשה.. מקווה שתיהנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה