4. ימים מטורפים!

איזה יום!!! 
התכנית היתה לעבור אצל הרופא לבדיקה שגרתית ואח"כ יום כיף אחרון עם הילדים.

(מפאת סופ"ש במלון ואין ספור פינוקים, תוכנן שנגיע למתחם משחקי המחשב בקניון הזהב).

כמובן שלשם כך שמחתי שהצלחתי לשריין את אחותי כיוון שהסתבר שהתחילו לי צירים קטנים. 

בנוסף לבדיקה, חוברתי למוניטור במשך שעה ואז תחזרי להראות לרופא את התוצאות

(שאישר את החששות אבל אין באמת מה לעשות. עדיין לחכות..) 

משם מצאתי את עצמי קרוב לארבע שעות (!) בסלקום כי גנבו לי את האייפון. עם כל הצער שבדבר, לא היה לי נעים לבכות במרכז שירות וגם הרגשתי שעוד שנייה אלד כי מהלחץ התגברו קצת הצירים. אז קניתי חדש.

על פניו, מה יש לעשות בסלקום ארבע שעות..? מסתבר. 

 
כבר כמעט אחרי צהריים, הילדים עדיין לא הגיעו למשחקי מחשב וגם התחלנו להיות רעבים (בכל זאת..)

לא!! העצבים שחטפנו על בני הנוער שבוהים בך כשאת מבצעת את ההזמנה כשהילדים חסרי סבלנות גם ככה, הם מזמינים במחשב מנה לא נכונה, ("לא נורא, תשאיר כבר ככה"-את נאנחת בייאוש) בסוף מכינים לך מנה לא נכונה (אחרת) ומסתובבים סביב עצמם בעיקר. 

(חידה: כמה בני נוער צריך כדי להוציא 2 ארוחות ילדים?

תשובה: חמישה ואחראית משמרת.
אבל גם אז צריך להפעיל אותם: "אפשר קשיות"? "מה עם המפיות"? אפשר מגש נפרד לכל ארוחה"?! - הם עדיין בוהים בך במבט חלול ושמים לך בקרטון צ'יפס אחד-אחד.)

בסוף וויתרנו על המשחקים כי הזמן שאחותי הקציבה לי הלך ואזל.

עקב כך עברנו את כל הפקקים של איילון עם הילדים שכבר איבדו את הסבלנות מ-מ-ז-מ-ן.

ואז, בעצם היותי מאותגרת טכנולוגית, הייתי צריכה לחכות שאחי הגאון יסנכרן לי את כל הסיפור הזה מחדש. זה גם לקח פרק זמן לא מבוטל ושערות תלושות. (שלי בעיקר..)

מוסר השכל: 

שווה להיות עם צירים - קיבלתי מהרופא ימי מנוחה בבית.
שווה להיות עם צירים בסלקום - קיבלנו ברד סגול.
אנשים שגונבים אייפון שאין מה לעשות איתו - צריך לשבור להם את הידיים.

בני נוער שעובדים במזון מהיר. כל המשפט הזה פשוט לא נכון תחבירית.

עשינו אחלה חיים בסופ"ש,

סוף סוף הילדים חזרו ללימודים,

היו לי כמה שעות פנויות אז החלטתי לפתוח בלוג. 

בקרוב, נפלאות שיעורי הבית. 

בהצלחה.